רש"ש על זבחים י״ט ב

« רש"ש על זבחים י״ט ע״א רש"ש על זבחים כ׳ ע״א »

1 גמרא א"ה דצפרא נמי. עמש"כ ביומא יב בס"ד:

2 שם שפיר קאמרי ליה. כצ"ל:

1 יומא פתח ↗

וְהָא — דִּכְרַכִּים, וְהָא — דִּכְפָרִים. וְדִכְרַכִּים אֵין מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים? וְהָתַנְיָא: ״אֲחוּזַּתְכֶם״, אֲחוּזַּתְכֶם מִטַּמְּאָה בִּנְגָעִים, וְאֵין יְרוּשָׁלָיִם מִטַּמְּאָה בִּנְגָעִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא מְקוֹם מִקְדָּשׁ בִּלְבַד. הָא בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים, וְאַף עַל גַּב דִּכְרָכִים נִינְהוּ! אֵימָא: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא מְקוֹם מְקוּדָּשׁ בִּלְבַד. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? תַּנָּא קַמָּא סָבַר יְרוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר יְרוּשָׁלַיִם נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים. וּבִפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי. דְּתַנְיָא: מֶה הָיָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה — הַר הַבַּיִת, הַלְּשָׁכוֹת וְהָעֲזָרוֹת. וּמֶה הָיָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין — אוּלָם וְהֵיכָל וּבֵית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, וּרְצוּעָה הָיְתָה יוֹצְאָה מֵחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה וְנִכְנֶסֶת לְחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, וּבָהּ הָיָה מִזְבֵּחַ בָּנוּי, וּבִנְיָמִין הַצַּדִּיק הָיָה מִצְטַעֵר עָלֶיהָ לְבׇלְעָהּ בְּכׇל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חוֹפֵף עָלָיו כׇּל הַיּוֹם״. לְפִיכָךְ זָכָה בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק וְנַעֲשָׂה אוּשְׁפִּיזְכָן לִגְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן״. וְהַאי תַּנָּא סָבַר יְרוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים, דְּתַנְיָא: אֵין מַשְׂכִּירִין בָּתִּים בִּירוּשָׁלַיִם לְפִי שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶן. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר: אַף לֹא מִטּוֹת. לְפִיכָךְ, עוֹרוֹת קָדָשִׁים — בַּעֲלֵי אוּשְׁפִּיזְכָנִין נוֹטְלִין אוֹתָן בִּזְרוֹעַ. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ, אוֹרַח אַרְעָא לְמִישְׁבַּק אִינִישׁ גּוּלְפָּא וּמַשְׁכָּא לְאוּשְׁפִּיזֵיהּ. וְדִכְפָרִים מִי מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים? וְהָתַנְיָא: ״לַאֲחוּזָּה״, עַד שֶׁיִּכְבְּשׁוּ אוֹתָהּ. כָּבְשׁוּ אוֹתָהּ וְלֹא חִלְּקוּהָ לִשְׁבָטִים, חִלְּקוּ לִשְׁבָטִים וְלֹא חִלְּקוּ לְבֵית אָבוֹת, חִלְּקוּ לְבֵית אָבוֹת וְאֵין כׇּל אֶחָד מַכִּיר אֶת שֶׁלּוֹ, מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת״, מִי שֶׁמְיוּחָד לוֹ, יָצָא אֵלּוּ שֶׁאֵין מְיוּחָדִין לוֹ. אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִּדְשַׁנִּין מֵעִיקָּרָא. וּמַתְקִינִין לוֹ כֹּהֵן אַחֵר. פְּשִׁיטָא אֵירַע בּוֹ פְּסוּל קוֹדֶם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר — מְחַנְּכִין אוֹתוֹ בְּתָמִיד שֶׁל שַׁחַר. אֶלָּא אֵירַע בּוֹ פְּסוּל אַחַר תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, בַּמֶּה מְחַנְּכִין אוֹתוֹ? אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: בְּאַבְנֵט. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, זֶה הוּא אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל לֹא זֶהוּ אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אָמַר אַבָּיֵי: לוֹבֵשׁ שְׁמוֹנָה, וּמְהַפֵּךְ בְּצִינּוֹרָא, וְכִדְרַב הוּנָא. דְּאָמַר רַב הוּנָא: זָר שֶׁהִפֵּךְ בְּצִינּוֹרָא — חַיָּיב מִיתָה. וְרַב פָּפָּא אָמַר: עֲבוֹדָתוֹ מְחַנַּכְתּוֹ. מִי לָא תַּנְיָא כׇּל הַכֵּלִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה — מְשִׁיחָתָן מְקַדַּשְׁתָּן, מִכָּאן וְאֵילָךְ — עֲבוֹדָתָן מְחַנַּכְתָּן. הָכָא נָמֵי — עֲבוֹדָתוֹ מְחַנַּכְתּוֹ. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט, רַבִּי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, חַד אָמַר: שֶׁל כִּלְאַיִם, וְחַד אָמַר: שֶׁל בּוּץ. תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי הוּא דְּאָמַר שֶׁל כִּלְאַיִם. דְּתַנְיָא: אֵין בֵּין כֹּהֵן גָּדוֹל לְכֹהֵן הֶדְיוֹט אֶלָּא אַבְנֵט, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף לֹא אַבְנֵט. אֵימַת? אִי נֵימָא בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה — טוּבָא אִיכָּא: כֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמוֹנָה וְהֶדְיוֹט בְּאַרְבָּעָה! אֶלָּא לָאו, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. אָמְרִי: לָא, לְעוֹלָם בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, וּבְהָנָךְ דְּשָׁוִין. כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר: אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים — דִּבְרֵי הַכֹּל שֶׁל בּוּץ. בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה — דִּבְרֵי הַכֹּל שֶׁל כִּלְאַיִם. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּאַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט בֵּין בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, בֵּין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. שֶׁרַבִּי אוֹמֵר: שֶׁל כִּלְאַיִם, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שֶׁל בּוּץ. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: ״עַל בְּשָׂרוֹ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״יִלְבַּשׁ״? לְהָבִיא מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט לַהֲרָמַת הַדֶּשֶׁן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר: לְהָבִיא בִּגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהֵן כְּשֵׁרִין לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. רַבִּי אוֹמֵר: שְׁתֵּי תְשׁוּבוֹת בַּדָּבָר. חֲדָא: דְּאַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים לֹא זֶה הוּא אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט. וְעוֹד: בְּגָדִים שֶׁנִּשְׁתַּמַּשְׁתָּה בָּהֶן קְדוּשָּׁה חֲמוּרָה, תְּשַׁמֵּשׁ בָּהֶן קְדוּשָּׁה קַלָּה? אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״יִלְבַּשׁ״? לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁחָקִין. וְאַזְדָּא רַבִּי דּוֹסָא לְטַעְמֵיהּ, דְּתַנְיָא: ״וְהִנִּיחָם שָׁם״, מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין גְּנִיזָה. רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר: שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן יוֹם הַכִּפּוּרִים אַחֵר. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵירַע בּוֹ פְּסוּל וּמִינּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו, רִאשׁוֹן — חוֹזֵר לַעֲבוֹדָתוֹ, שֵׁנִי — כׇּל מִצְוֹת כְּהוּנָּה גְּדוֹלָה עָלָיו, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: רִאשׁוֹן — חוֹזֵר לַעֲבוֹדָתוֹ, שֵׁנִי — אֵינוֹ רָאוּי לֹא לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְלֹא לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מַעֲשֶׂה בְּיוֹסֵף בֶּן אִלֵּם בְּצִיפּוֹרִי שֶׁאֵירַע בּוֹ פְּסוּל בְּכֹהֵן גָּדוֹל וּמִינּוּהוּ תַּחְתָּיו, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: רִאשׁוֹן — חוֹזֵר לַעֲבוֹדָתוֹ, שֵׁנִי — אֵינוֹ רָאוּי לֹא לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְלֹא לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. כֹּהֵן גָּדוֹל — מִשּׁוּם אֵיבָה. כֹּהֵן הֶדְיוֹט, מִשּׁוּם מַעֲלִין בַּקּוֹדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:

« רש"ש על זבחים י״ט ע״א רש"ש על זבחים כ׳ ע״א »